תחושת דחיפות – Sense of Urgency
הספר "איך זזים כיסא-המתכון המלא להובלת שינוי ארגוני" עשיר בעקרונות חשובים לאופן בו יש להוביל שינוי. עקרון הקורונה נועד להמחיש את תחושת הדחיפות שהנהלה חייבת ליצור בתפיסת האנשים שמשהו משמעותי בסביבה השתנה, ולכן יש לזוז כיסא לאלתר ולעשות שינוי. יכולת ההנהלה ליצור תחושת דחיפות היא תנאי הכרחי אך לא מספיק ביכולת להוביל שינוי ארגוני מוצלח ובזמן. מגפת הקורונה הזיזה במהירות שיא מדינות, ארגונים וכמובן אנשים, שנאלצו לשנות הרגלים וסדר יום בבת אחת ובאופן מיידי. הפחד מנגיף הקורונה יצר תפיסה מיידית שמשהו משמעותי השתנה בסביבה, ושקיימת סכנה מוחשית לחיי אדם, ולכן יש לזוז כיסא לאלתר ולשנות הרגלים וסדר יום באופן משמעותי.
הקורונה כעיקרון ניהולי
לרוב, מה שמזיז אנשים, ארגונים ומדינות במהירות זה משבר משמעותי – כישלון מהדהד או איום מוחשי מסייעים להבנה שעמידה במקום וחוסר התמודדות הם אסטרטגיה מסוכנת. בעת משבר, ובמיוחד אם הוא יוצר איום קיומי, אנשים וארגונים מבינים מהר שהזמן אוזל ושאולי עדיף לזוז כיסא ולשנות. חוויית הסכנה ותחושת הדחיפות מובילות להבנה שמחיר הקיבעון וחוסר השינוי גבוה יותר ממחיר המאמץ הכרוך בלשנות ולזוז כיסא. כאשר אין תחושת דחיפות, "חוק האנרגיה הנמוכה" גורם לאנשים להישאר באזור הנוחות ה"בטוח" ולא להשקיע את האנרגיה והמאמץ שהשינוי דורש. הדרך הטובה ביותר ליצור את תחושת הדחיפות היא לגרום לאנשים להבין שהאפשרות של להישאר בכיסא גרועה מהחלופה לזוז ממנו. בעולם העסקי חברה שמבינה זאת מאוחר מדי עלולה למצוא את עצמה במצב קשה ואף למות. בספר "איך זזים כיסא" יש דוגמאות, ניתוחי אירוע וטיפים כיצד ליצור תחושת דחיפות.
תחושת דחיפות – Sense of Urgency
הספר "איך זזים כיסא-המתכון המלא להובלת שינוי ארגוני" עשיר בעקרונות חשובים לאופן בו יש להוביל שינוי. עקרון הקורונה נועד להמחיש את תחושת הדחיפות שהנהלה חייבת ליצור בתפיסת האנשים שמשהו משמעותי בסביבה השתנה, ולכן יש לזוז כיסא לאלתר ולעשות שינוי. יכולת ההנהלה ליצור תחושת דחיפות היא תנאי הכרחי אך לא מספיק ביכולת להוביל שינוי ארגוני מוצלח ובזמן. מגפת הקורונה הזיזה במהירות שיא מדינות, ארגונים וכמובן אנשים, שנאלצו לשנות הרגלים וסדר יום בבת אחת ובאופן מיידי. הפחד מנגיף הקורונה יצר תפיסה מיידית שמשהו משמעותי השתנה בסביבה, ושקיימת סכנה מוחשית לחיי אדם, ולכן יש לזוז כיסא לאלתר ולשנות הרגלים וסדר יום באופן משמעותי.
הקורונה כעיקרון ניהולי
לרוב, מה שמזיז אנשים, ארגונים ומדינות במהירות זה משבר משמעותי – כישלון מהדהד או איום מוחשי מסייעים להבנה שעמידה במקום וחוסר התמודדות הם אסטרטגיה מסוכנת. בעת משבר, ובמיוחד אם הוא יוצר איום קיומי, אנשים וארגונים מבינים מהר שהזמן אוזל ושאולי עדיף לזוז כיסא ולשנות. חוויית הסכנה ותחושת הדחיפות מובילות להבנה שמחיר הקיבעון וחוסר השינוי גבוה יותר ממחיר המאמץ הכרוך בלשנות ולזוז כיסא. כאשר אין תחושת דחיפות, "חוק האנרגיה הנמוכה" גורם לאנשים להישאר באזור הנוחות ה"בטוח" ולא להשקיע את האנרגיה והמאמץ שהשינוי דורש. הדרך הטובה ביותר ליצור את תחושת הדחיפות היא לגרום לאנשים להבין שהאפשרות של להישאר בכיסא גרועה מהחלופה לזוז ממנו. בעולם העסקי חברה שמבינה זאת מאוחר מדי עלולה למצוא את עצמה במצב קשה ואף למות. בספר "איך זזים כיסא" יש דוגמאות, ניתוחי אירוע וטיפים כיצד ליצור תחושת דחיפות.